שמים

רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון.
אלברט אינשטיין

שמים

השמים מוגדרים בדרך כלל כמה שרואה אדם שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה.

היקום

היקום הוא המכלול שמרכיביו הם כל החומר והאנרגיה הקיימים במציאות הפיזית, וכן המרחב (לרבות החלל והזמן) שבו מתרחשים כל האירועים.

השאלות על טבעו של היקום, מה הרכבו, מה גילו, האם הוא נוצר או היה קיים מאז ומתמיד, אם נוצר - כיצד, ומה יהיה בעתידו, העסיקו את האדם מאז ראשית ההיסטוריה הכתובה, ומן הסתם גם קודם לכן. סוגיות אלה משתרעות בטווח שבין הפילוסופיה של הטבע לבין הבעיות היסודיות ביותר בפיזיקה ובקוסמולוגיה.

קוסמולוגיה היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מבנה היקום וההיסטוריה שלו.

פירוש משמעותי יותר למילה "קוסמולוגיה" מבוסס על העובדה שהיא נגזרת מהמילה היוונית - kosmeo, שמשמעותה "לסדר" או "לארגן". היוונים האמינו שאפשר להבין את העולם וכי הוא ראוי לארגון ולסדר אנליטיים. הם הבחינו בדפוסים הקיימים ביקום ושאפו לארגן ולסדר אותם.

עד לעת האחרונה הניחו בני האדם, שהמרכיב העיקרי ביקום הוא מערכת השמש, ואליה נלווים שאר הכוכבים. בתחילה האמינו במודלים שונים שבהם הארץ במרכז היקום. מעט אחרי גילוי הטלסקופ, ובעקבות עבודתם של האסטרונומים קפלר וגלילאו, ואחרים, התקבל מודל שבו השמש במרכז היקום. נדרש זמן, שבו השתכללו אמצעי התצפית, כדי לזהות אל נכון את המרחקים בתוך גלקסיית שביל החלב, ולמקם את מערכת השמש בשוליה. רק בתחילת המאה העשרים התברר כי הערפיליות, שנחשבו למצבורי גז בתוככי הגלקסיה, הן למעשה גלקסיות נבדלות, המרוחקות מאיתנו מיליוני שנות אור ויותר.

גיל היקום הוא, על-פי הגדרה פשטנית, הזמן שחלף מאז החל היקום להתקיים. לא תמיד הייתה למושג זה משמעות - היו זמנים שבהם התאוריות השליטות קבעו שהיקום יציב, ולכן חסר גיל. תיאורית המפץ הגדול, המקובלת כיום, קובעת שהיקום התחיל בנקודה מסוימת, ואם כך נראה שאפשר להגדיר את גיל היקום כזמן שחלף מאז המפץ. אולם, דווקא התאוריות המודרניות מחייבות הגדרה מדויקת יותר של המושג.

ההיסטוריה מלמדת שנקודת השיא היא הנקודה הקרובה ביותר לנפילה
ז'אק אטאלי